החלטה בתיק בש"א 2078/06

1.           ביום 4.1.06 ניתנה על ידי בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מלכה אביב) החלטה, כי לאור הסכמת הצדדים, ימונה מומחה רואה חשבון מטעם בית המשפט למען ייתן חוות דעתו בנושא הסכסוך שבין הצדדים. עוד קבעה השופטת, כי בשלב זה, בעלות חוות הדעת ישאו הצדדים בחלקים שווים.

2.           בהחלטה נוספת, מיום 24.1.06, מינה בית המשפט קמא, את רואה החשבון מר עמוס לביאטוב, כמומחה מטעם בית המשפט. עוד בהחלטה זו קבע בית המשפט את שכר הטרחה של המומחה והעמידו על 6,500$ (דולר ארה"ב) בתוספת מע"מ כדין, אשר ישולם למומחה על ידי הצדדים לפני תחילת עבודתו.

3.           ביום 13.3.06, כחודשיים לאחר החלטת בית המשפט, הגישו המבקשים בקשה לביטול מינוי המומחה. בבקשה  טענו המבקשים כי במהלך פגישה שנערכה עם המומחה עלה, כי ייתכן ששכר טרחתו של המומחה יהיה אף גבוה מהשכר שנקבע בהחלטת בית המשפט וכי אין בידי המבקשים די אמצעים בכדי לשלם שכר טרחה זה. עוד טענו המבקשים, כי מהדברים שנאמרו בפגישה, התקבל הרושם, כי לא יהיה בחוות דעת המומחה בכדי לקדם את התיק כלל. לאור כל האמור ביקש המבקש לבטל את מינוי המומחה.

4.           בהחלטתו מיום 16.3.06, דחה בית משפט קמא את הבקשה והותיר את מינוי המומחה על כנו. בהחלטתו ציין בית המשפט קמא, כי תיק זה מחייב בדיקת מומחה וכי כל דרך אחרת " תהיה יקרה יותר וארוכה פי עשרות מונים".

5.           ביום 9.5.06 כתב המומחה לביאטוב לבית המשפט הודעת עדכון בה הודיע כי נקבעה פגישת עבודה אך הנתבע, הוא המבקש כאן, טרם שילם למומחה את חלקו בשכר הטרחה.

         ביום 15.5.06 נשלחה הודעה נוספת מטעם המומחה ובה הודיע המומחה לבית המשפט כי לאחר שנאסף ונותח החומר הרב שניתן למומחה על ידי הצדדים תתחיל מערכת איסוף נתונים אצל המשיב. המומחה הוסיף, כי חלקם של המבקשים בשכר הטרחה טרם שולם, אך בהעדר החלטה נוספת הוא ממשיך במלאכתו.

6.           לאור מכתביו של המומחה, ניתנה על ידי בית משפט קמא ביום 11.5.06, החלטה, כי באם לא ישלם המבקש את חלקו בשכר המומחה עד ליום 25.5.06, יימחקו כתבי טענותיו על פי תקנה 131 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

7.           על החלטה זו, הוגשה ביום 23.5.06 בקשת רשות ערעור, היא בר"ע 2184/06. במסגרת הבקשה חזרו המבקשים על טענותיהם בבקשה לביטול מינוי המומחה אשר הוגשה לבית משפט קמא . עיקרן של טענות אלו היא כי אין באפשרותם של המבקשים לשלם את שכר טרחת המומחה וכי להבנתם אין כלל טעם למינוי המומחה בתיק. 

8.           בו ביום הגישו המבקשים לבית משפט קמא, בקשה לעיכוב ביצועה של ההחלטה  מיום 11.5.06. בבקשתם ציינו המבקשים את הנזק הבלתי הפיך העלול להיגרם להם כתוצאה ממחיקת כתבי טענותיהם. לאחר שקיבל תגובתו של המשיב, דחה בית משפט קמא את הבקשה, תוך שהוא קובע כי " לא ניתן לסיים תיק זה ללא חוות דעת מומחה ולא ניתן לקבל חוות דעת מבלי שישולם למומחה".

9.           ביום 13.6.06, הגישו המבקשים בקשה זו אשר בכותרת, לעיכוב ביצוע החלטתו של בית משפט קמא, עד למתן החלטה בבר"ע. לבקשה צורף תצהירו של המבקש בו הוא חוזר על טענותיו כנגד מינויו של המומחה ומצהיר על מצבו הכלכלי הקשה.

10.    בהחלטתי מיום כ"ג סיון תשס"ו (19.6.06) ביקשתי את תגובת הצד שכנגד. בנוסף ניתן צו ארעי,  לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט קמא, עד לתום הדיון בבקשה זו.

11.       בתגובתו, טען המשיב כי מטרתה של בקשת רשות הערעור היא סיכול בירורן היעיל של התובענות אשר הוגשו כנגד המבקשים וכי החלטת בית המשפט קמא על מינוי המומחה הינה בהסכמתם המלאה של המבקשים ועל כן המבקשים אינם יכולים כעת לטעון כנגדה. לטענת המשיב, המבקשים לא עמדו בנטל המוטל על המבקש עיכוב ביצוע, שכן סיכויי בקשת רשות הערעור נמוכים ביותר ומאזן הנזקים נוטה בבירור לטובתו של המשיב, אשר כל עיכוב נוסף בהכרעה בסכסוך שבין הצדדים ימנע ממנו כל אפשרות לצמצם את הנזקים השונים אשר נגרמו לו, לטענתו, כתוצאה ממעשי המבקש.

12.       " כלל נקוט הוא בידינו כי במימוש החלטות שיפוטיות, העיקרון הוא כי הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו מיד עם הינתן ההחלטה המזכה" (בג"ץ 5580/98 סופר נ' שר העבודה והרווחה נד(4) 319,326 מול האות ז). עם זאת, בכדי למנוע מצב בו עומד חייב על פי פסק דין. בפני שוקת שבורה במידה ויתקבל ערעורו, קיים הסדר של  עיכוב ביצוע  פסק דין או החלטה של בית המשפט.

בדונו בעיכוב ביצוע, על בית המשפט לשקול שני שיקולים מרכזיים: האחד, הם סיכויי ההצלחה בערעור והשני האם ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו היה ויזכה המבקש בערעור (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהדורה שביעית, תשס"ג) עמ' 527).

שיקולים אלו תלויים זה בזה ומושפעים זה מזה (ע"א 4079/02 חלואני נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה חיפה תק-על 2002(2) 1022). כך, למשל, נקבע כי כאשר קיים חשש רציני כי המבקש, אם יזכה בערעורו, לא יוכל, או יתקשה מאוד, להשיב את המצב לקדמותו, " די בכך, בדרך כלל, שיש למערער סיכוי כלשהו, ולו גם קלוש, כדי להיענות לבקשת עיכוב ביצוע" (המ' 103/81 הרשקו נ' אורבוך, פ"ד לה(2) 666, 670).

את הקריטריונים האמורים יש לבחון גם על רקע הזמן הצפוי לשמיעת הליכי הערעור ולהשהיה האמורה להיגרם בעטיו לזוכה, להנאה מפירות זכייתו. ככל ששמיעת הערעור קרובה יותר ומדובר בהמתנה של ימים ספורים בלבד, כך יטה בית המשפט ליתן משקל נוסף לסיכויי הערעור, כדי להימנע מלשנות את מאזן הזכויות שבין הצדדים, בטרם יעלה בידי המערער לממש את זכות הערעור.

ברי, כי נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ע"א 10223/04 אוחנה חברה לאחזקות תיירות ותעשייה בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ  תק-על 2005(1), 1594).

13.       במקרה זה, המסקנה אליה הגעתי היא, כי אף שהסיכוי שיתקבל ערעור המבקשים, לכאורה, אינו גבוה, הרי שמאזן הנוחות נוטה לטובתם ועל כן יש לעכב את ביצועה של החלטת בית המשפט קמא עד ההחלטה בבר"ע. אנמק

סיכויי הערעור

14.       השאלה בדבר סיכויי ההצלחה בערעור נבחנת בשלב המקדמי הנוכחי בהיבט הלכאורי בלבד, בבחינת התרשמות כללית על פני הדברים לקיומו של סיכוי סביר כלשהו לזכייה בערעור (בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון, פ"ד מה(5) 499, 505  מול האות א').